פסק-דין בתיק ב"ל 5792-05-10

1.      לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). הערעור סב רק  על מועד תחילת הנכות שנקבעה למערער על ידי הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3.3.2010.

2.      המערער, יליד 1947, הועסק כמכונאי מטוסים בתעשייה האווירית.

3.      בעקבות תביעה שהוגשה על ידי המערער בבית הדין בשנת 2005 והסכמתו של המוסד במסגרתה להכיר בקשר הסיבתי שבין הקרע בכתף ימין לתנאי העבודה של המערער (הליך ב"ל 5398/05), הכיר פקיד התביעות בחודש ינואר 2008 בפגיעה בכתף ימין של המערער כמחלת מקצוע. בעקבות זאת, הועדה הרפואית מיום 4.11.2008 קבעה למערער נכות רפואית בגין הפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה בשיעור משוקלל של 30%, החל מיום 23.12.2003.

4.      בחודש מאי 2009, המערער הגיש תביעה נוספת להכרה בפגיעה מסוג CTS כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרו טראומה. בחודש יולי 2009, פקיד התביעות הכיר ב CTS דו-צדדי וב- CMC1 דו-צדדי כפגיעה בעבודה, "עקרונית, ללא תשלום".   המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, בעקבותיה קבעה הועדה הרפואית לעררים מיום 3.3.2010 למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור  19%, החל מיום 31.1.2008, לאחר שהפעילה בעניינו באופן מלא את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956.   

5.      כאמור, הערעור סב על מועד תחולת הנכות שנקבע על ידי הועדה -  31.1.2008. לטענת המערער, הבסיס העובדתי להכרה בפגיעה מושא ערעור זה הוא התביעה הקודמת של המערער בגין הפגיעה בכתף שהוכרה כפגיעה בעבודה; המערער יצא לפנסיה מוקדמת עקב הפגיעה בעבודה ביום 1.1.2007; קביעת תחולת הנכות ליום 31.1.2008 מקפחת אותו ביחס לבסיס השכר לפיו יחושבו זכויותיו לפי החוק; הוועדה אינה מוסמכת לקבוע מועד תחולת נכות שלא במהלך תקופת העבודה; קביעת התחולה שנה לאחר תום עבודתו של המערער תוך חישוב בסיס השכר לפי שיעור הפנסיה משוללת הגיון משפטי, לנוכח העובדה שהפגיעה בעבודה אירעה במהלך תקופת העבודה ולא אחריה. על כן, המערער מבקש לקבוע כי מועד תחולת הנכות יכול להיקבע, לכל המאוחר, כיום עבודתו האחרון.

6.      המשיב טוען כי הפגיעה הקודמת שהוכרה (כתף ימין) אינה רלוונטית כלל לפגיעה הנדונה. בהודעה מטעמו מיום 10.4.2011 הבהיר המשיב כי התביעה בעניין הפגיעה מושא הליך זה הוגשה כשנתיים לאחר ההכרה בפגיעה הקודמת שתביעה בגינה התבררה בבית הדין בשנים 2007-2005, כאשר על פי הצהרת המערער בטופס התביעה הוא קיבל לראשונה טיפול רפואי בגין ה - CTS במהלך שנת 2007; התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין הפגיעה הנדונה הוגשה בשנת 2009, והבדיקה שאבחנה את הפגיעה במערער בוצעה ביום 31.1.2008, המועד בו נקבעה תחולת הנכות; המערער לא השיג על מועד ההכרה בפגיעה על ידי פקיד התביעות.  

7.      לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

8.      אין בידי לקבל את טענת המערער כי יש לקבוע קביעה עקרונית שתנחה את הוועדה לפיה מועד תחילת הנכות יכול להיות לכל המאוחר יום עבודתו האחרון של המערער, ובמקרה הנדון - 31.12.2006. כבר נפסק, כי קביעת מועד תחולת הנכות היא עניין שברפואה, המסור לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה, לה הידע והמומחיות המקצועית הנדרשים, ובית הדין לא יתערב בקביעתה זו [בר"ע (ארצי) 38858-09-10‏ ‏ דאוד - המוסד לביטוח לאומי, החלטה מיום 6.10.2010 ]. מועד התחולה תלוי במה שעולה מהמסמכים הרפואיים המתייחסים למצבו הרפואי של הנפגע [עב"ל 361/09 המוסד לביטוח לאומי - סופר, מיום 13.9.2009].  לאור האמור, קביעת מועד תחילת הנכות צריכה להיעשות על ידי הוועדה הרפואית. אוסיף, כי ייתכנו מצבים בהם תוצאת פגיעה שמקורה בעבודה תבוא לידי ביטוי קליני לא באופן מיידי אלא לאחר שנים, ולכן בהחלט ייתכן מצב בו מועד התחילה של נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה יהיה במועד מאוחר למועד סיום העבודה. כך למשל, מחלות שהן תוצאה של חשיפה לחומרים מזיקים, יכולות להתגלות גם לאחר שנים, ולאחר סיום קשר העבודה. 

9.      ומן הכלל אל הפרט: הועדה קבעה בהחלטתה כי תאריך התחילה של קביעת דרגת הנכות הוא יום 31.1.2008. הוועדה לא נימקה את החלטתה לעניין מועד התחילה, ובכלל זה לא התייחסה לכך שהמערער סיים את עבודתו ביום 1.1.2007. אחת החובות המוטלות על הועדה הרפואית, כגוף הממלא תפקיד מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה, המאפשרת, בין היתר, ביקורת שיפוטית על החלטותיה (דב"ע שם/ 1318-01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בנסיבות אלה, נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה המצדיק החזרת עניינו של המערער לוועדה על מנת שתדון מה הוא מועד תחילת הנכות ותנמק את קביעתה. בין היתר, תתייחס הוועדה לטענת המערער כי סיים את עבודתו  בחודש ינואר 2007. המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון בפני הוועדה.

10.  סוף דבר: ערעורו של המערער מתקבל חלקית, ועניינו מוחזר לוועדה. הוועדה תשקול את מועד התחילה של דרגת הנכות של המערער, בהתחשב, בין היתר, בטענת המערער שביום 1.1.2007 פרש לפנסיה מוקדמת. הוועדה תנמק את החלטתה. המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון לפני הוועדה ויורשו לטעון בפניה. 

11.  המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער הוצאות בסך של 2,000 ש"ח. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

12.  רשות ערעור - כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין.   

ניתן היום,  י"ב אב תשע"ב, 31 יולי 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: